גבינת קוטג' וטילי אוויר אוויר

פורסם בידיעות אחרונות – ספטמבר 2011

עדיין לא פגשתי את הגברת כהן מחדרה שהגיעה לסופרמרקט המקומי וביקשה שיארזו לה שני תריסרים של טילי אוויר אוויר. גם את מר בוזגלו משדרות לא איתרתי אשר אולי מחפש שני מטוסים ללא טייסים שישהו באוויר מעל 40 שעות ויצפו בכל תנועה של מחבלים.

שניהם שותפים, מבלי שהם יודעים זאת לקישור הבלתי יאומן שנוצר על ידי הממונה על ההגבלים שהחליט שדין אחד חל על שלושת יצרני הקוטג' ועל שלוש התעשיות הממשלתיות שצריכות לפתח עבורנו את המערכות שיכריעו וימנעו את המלחמה הבאה.

בעוד שבמערכה על הקוטג', מנצח כנראה הצרכן אשר החליט לבד – ללא הרגולטור – לצאת למערכה כנגד השליטה בשוק של יצרני הקוטג', ובאמצעות מהלך מבריק של בחירה בחלופה אחרת וניצול העובדה שאורך חיי המדף של הקוטג' קצר במיוחד, גרם ליצרנים להתיישר ולהוריד מחירים, הרי שהצרכן של טילי אוויר אוויר איננו הפרט אלא המדינה עצמה – קרי משרד הבטחון.

משרד הבטחון, שהוא גם הבעלים של התעשיות הביטחוניות וגם הלקוח של חלק מה"קוטג'ים" שהופכים לטילים, למערכות מודיעין, למלחמת מחשבים ולמטוסים ללא טייסים, מוצא עצמו בניגוד אינטרסים קלאסי וקיצוני. מחד, הוא פועל נגד הצבא שזקוק – לעיתים בלוח זמנים קצר במיוחד לפתרון מבצעי ייחודי ומונע ממנו לפנות לתעשיות ולאחד את כוחותיהן כדי לקבל מענה.

מאידך – משרד הבטחון מונע מהתעשיות הביטחוניות שבבעלותו מלפתח במשותף פתרונים שעדיין לא קיימים – וכך גם לא יהיו ! במה דברים אמורים?

כתוצאה מרגולציית קוטג'ית, חל איסור על מהנדס טילים לשבת עם מהנדס אווירונאוטי ועם מומחה למערכות מכ"ם ולדון ברעיונות טכנולוגיים ובפיתוח מערכת חדישה. למעשה – אין בכלל שיתוף פעולה בין הגורמים המקצועיים של התעשיות הביטחוניות הממשלתיות לבין עצמם. חמור מכך – תחת החשש מהחמצת הקוטג' הרגולטורי, נותק לחלוטין הקשר בין הדרג הלוחם לבין התעשיות הביטחוניות.

הדגש הינו על הדרג הלוחם, להבדיל מגורמי המטה של צהל ושל משרד הבטחון שמקיימים קשר שוטף עם התעשיות, אבל בדרג מנהלים ולא של לוחמים. בכך מדגישים הגורמים המנהלים את הכסף את ההנחה שהם גם יודעים טוב יותר מהלוחמים מה הם צריכים – ובודאי שהם מניחים שהם גם מבינים טוב יותר מהמהנדסים בתעשיות הביטחוניות – מה הם יכלים וצריכים לפתח.

פיתוח מערכת נשק ומערכת לחימה חדשה איננה תוצר של סקר שוק ושל טעימה וניסוי. זוהי יצירה – כפשוטה של המילה. יודעים ממה ואיך מתחילים ואין שמץ של מושג מה יצא. כך למשל נולדה הויאגרה וכך גם המציאו את הנשק המדויק והחכם שאנו משתמשים בו כמעט כל יום.

אם לא יאפשרו לחכמים שיש בקרבנו לשבת יחד, לחשוב, לחלום, לטעות וליצור – לא יהיה לנו את המחר.

הרגולטור נדרש לבטל לחלוטין את האיסור הקיים שמושת על אנשי הפיתוח בתעשיות הביטחוניות – ובפרט באלה שהן שייכות למדינה – לפיו אסור להם לבוא בברית או לשתף פעולה בתחומים בהם הם מומחים.

שימרו את ההגבלים לקוטג'. בעצם גם שם זה לא הצליח..